הזדמנויות בחיים


הכל זה עניין של בחירה. היכולות קיימות אצל כולנו, המוח האינסופי המחובר הזה, ויש לכולנו ייעוד נכון עבורנו, והייעוד הזה מגיע לאו דווקא מלמעלה, אלא מבחירותינו שלנו. מעלה ומטה נמצאים הולכים יד ביד, המעלה ממליץ המטה מקבל את ההחלטה.

מתי נוכל לעשות לביתנו? לא נוכל להיות מרווחים על הספה בנחת אלא רק כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו עושים מספיק למען סביבתנו. עתיד קהילתנו.


ומתי אנחנו מרגישים שעשינו מספיק למען העולם?

אולי במצב שאני נמצא בו עכשיו. במחסום כתיבה. כותב הגויות שאני בעצמי לא יורד לסוף דעתי. משלח ידי בעת האחרונה מעסיקה אותי רבות, בעיקר מנטלית. ואין תלונות. אני מרגיש שאני מועיל לעולם, יחד עם זאת אני קצת מדחיק ודוחה את העיסוק באתר. במקרה הטוב יושב עליו 4 פעמים בחודש, במרווחים לא קבועים.

למרות שאני חושב על להוסיף עוד הרבה דברים כל הזמן, לרוב זה מסתכם בכמה שעות עם עוד פוסט מבלבל חושים, שאני מקווה שלפחות מצליח לנחם את הנשמות,

תמיד צריך לזכור שתמיד יהיה עולם לעשות עבורו, העבודה לעולם לא נגמרת.

צילום מגובה של איסלנד נראה לי
העולם לא נגמר

המוח האינסופי


נתקלתי השבוע בפרסומת של גוף, ארגון, עמותה, לא כל כך יודע כיצד לקרוא לזה, שנקראת "הבית לסולידריות חברתית". הם קמו בתקופת הקורונה מתוך תחושת סולידריות לחברה והחלו לתמוך בבעלי עסקים שנקלעו לקשיים עקב הקורונה.

הם סיפרו שם בפרסומת שהם העניקו סיוע בגובה של 80 מיליון שקל, אם אני זוכר נכון, ותהיתי איך זה שרעיונות דומים עולים בתקופות חופפות. גם לי עלה בראש בתקופת הקורונה לעזור לעולם, ואפילו בחודשים האחרונים אני משתפר בנושא.

ואני מי אני, כמו כולם, המסרים הם אותם מסרים. יהיה בסדר, להתמיד להרבות בטוב, כולו מן אללה.

אבל הפרסומת גרמה לי להבין אולי כיצד לדייק את האתר. ובין היתר את המהות שלו ואולי לתת לי את האופציה להרבות בטוב.


נותנים ממה שיש וגם ממה שאין. ככה זה בחיים.

אנחנו לא צריכים דבר מלבד נשימה ומים, כך שתרגישו בנחת מכל דבר שאתם מרגישים שחסר לכם. יש לי את האתר הזה, שגם, אינו שלי מלבד המילים שנכתבות כאן, האתר שייך לכל מאן דהוא שמרבה טוב בעולם. כל בעל יוזמה\עסק\אדם פרטי עם מטרה טובה שרוצים בפרסום באתר הזה יכולים לפנות אליי. השאיפה היא שיגיעו אליכם לפרסום דרך התוצאות חיפוש של גוגל. ללא תשלום. באופן טבעי. קידום אורגני.


לתת ממה שיש לנו, גם כשאין, ואף פעם לא באמת "אין" לנו.

ה"אין" זה גם עניין של בחירה. אין לנו דבר שאנו רוצים, אז צריך לעיתים לעבוד על הרצונות שלנו. אולי לרצות דברים יותר קרובים אלינו. אולי לרצות דברים שנכונים לנו.

אני מאמין שאין דבר שאנחנו רוצים שאיננו פשוט יכולים לקחת\לעשות, אבל לעיתים צריך לעצור ולשאול, כמה אדם יכול וצריך לאכול? הרצונות לא נגמרים. אז אולי צריך לנתב את הרצונות שלנו לעבר החברה. לצערנו, לשמחתנו, תמיד יש למי לעזור.

אדם משיט לעבר המצלמה צנצנת מלאה כסף
קחו

הגעתי לתובנה, ממש לא מזמן אגב, שלא צריך לרדוף ולשחוק את הגוף בשביל כסף. כסף יגיע. איכשהו היקום מסדר לנו את הרקיע כרצונו ואת העו"ש שלנו בדיוק בנקודה ששם זה מסתדר לנו בסוף חודש.

בור ועם הארץ שכמותי ידע להיות במירוץ עכברים הזה. כך כשליח על קטנוע בתל אביב, כל חורף 18, שתי נפילות לא מדווחות, נופל וקם על הכלי כמו אופניים,

או הקיץ במסחרית המקרטעת ללא המזגן, מעמיס פורק מעמיס פורק מצטנן מהזיעה,

וזה החיים, ויש רגעים שאתה מרגיש בעוצמה של החיים, כשאתה מתמודד על האקלים איך שהוא, עם המציאות כפי שהיא מופיעה, ללא מגנים, ללא מזגנים או מעילים, ואתה ממשיך בשלך, נופל וקם, עושה עבודתך נאמנה, לעתים מדי נאמנה. כל דבר שעשיתי בחיי היה בחירה שלי,

בכל רגע ורגע בחיים יכולתי לעצור ולהגיד, עד כאן,


ועדיין אני בתוך המרוץ עכברים, כי אי אפשר באמת לצאת ממנו, אבל עליתי על קצב נינוח יותר, בשכר פעוט יותר אמנם, אבל עם נשמה גדולה יותר,

הרוח בקרבי אוהבת את זה, היא מסדרת לי שאיכשהו אסתדר כל חודש, מרגיעה אותי, ונותנת לי את האופציה להועיל לעולם.

וכך גם לאתר הזה אשתדל לתת את אותה מחוייבות. כי אם אחשוב לעומק מה השאיפות הכלכליות שלי מהאתר הזה, אולי הייתי אומר שזה היה נחמד אם זה היה מביא לי רווח פיננסי יציב שהייתי יכול לשים בצד. ואם ארצה שכך יהיה האתר, אצטרך לעבוד עליו,

עכשיו מה זה לעבוד על האתר הזה? לבלבל לכם את המוח בבלוג? זה לא עבודה. זה טיפול עבורי, טרחה ולימוד עבורכם. ככל שיגיעו יותר בעלי יוזמה לפרסם אצלי, יהיה לי יותר עיסוק באתר, ובעצם, אם יש לי עבודה על האתר הזה, זה בבניית דפי פרסום לאנשים שונים בעיסוקים שונים. המכנה המשותף של כולם מוכרח להיות מטרה טובה.

עץ גדול צילום מלמטה הרבה ענפים גדולים לכיוון השמיים
תודה על היותכם

מילים מייצרות מציאות

ובחזרה לרוח,

ממליץ בחום לכל אדם לכתוב. כל דבר. מטרות, כתיבה חופשית, העיקר לכתוב.

אין לכם מושג איך מילים שאנו נכתוב לעצמנו יוכלו לשפר את הסיכויים שלנו להגיע ליעדים שלנו. מחשבה מייצרת מציאות, המילה הכתובה יכולה לקעקע את המחשבה חזק יותר.

יש לנו, כולנו, שפע של ידע בראש, מפוזר לו שם במגירות, לא תמיד כל המגירות נגישות עבורנו. לא תמיד אנחנו יודעים כיצד לגשת למגירות ספציפיות,

אנחנו בדרך כלל משתמשים בכמה מגירות קבועות והשאר מעלים אבק. אנחנו צריכים לנקות את הראש לעיתים על מנת שנוכל להגיע למגירות המעניינות שאנחנו שוכחים מהם לעיתים.

הכתיבה החופשית לעיתים עוזרת לנתב בין המגירות ולמצוא מגירות נשכחות וטובות, וכתיבת המטרות יכולה לגרום לכך שאכן תגיעו ליעדכם