השעון הביולוגי - שעון של רוח

שהייתי קטן הייתי מתקשה להתעורר בבוקר לבית הספר. הייתי מתעורר ממש על הקשקש להספיק לצחצח שיניים לשתות שוקו ולצאת לבית ספר.

השנים עברו, גדלתי, ואז התענגתי מהחופש לישון מתי שאני רוצה, פחות או יותר. לאחר הצבא הייתי עובד בעבודות של משמרות והייתי משתדל לעבוד בערבים על מנת שאוכל לישון עד מאוחר, ככה סתם בימי חול. במיוחד אהבתי את ימי ראשון, לקחת בהם חופש לגמרי. כשכולם מניעים את המדינה בראשון בבוקר, אותי הייתם מוצאים מתהפך משמאל לימין מימין לשמאל ב11 בצהריים. החיים הטובים.


לא הבנתי כיצד אפשר להתעורר כל יום בבוקר באופן רציף עשרות שנים בשביל פרנסה, לימודים, חיים

עד שהבנתי שאפשר. לא יודע, נחת עליי משום מקום, זה החיים,

אז החלטתי לצאת בבוקר להביא לחם, הרי הבנתי שזה אפשרי, אמרתי אנסה את מזלי בתחום הזה, של המציאות, להתעורר כשיש שמש ולהירדם כשחשוך.

מה אגיד, נפעמתי. חיי השתנו מן הקצה אל הקצה,

אולי לא,

אבל חיי בהחלט השתפרו. משהו שנראה קשור לאיכות החיים, משהו שם השתבש לטובה. החיים התבהרו לי, אולי כי עכשיו רוב המחשבות באור היום לעומת העבר,


יחד עם הרוח האופטימית הזו,

הרי החיים שלנו מלאים בעליות וירידות ואני חלק מהחיים שלנו, ובימים אלה אני מרגיש מעט למטה בגרף של איכות חיי, אם כי, אני סבור שזו נפילת מתח קטנה לאחר פיק,

בשנה האחרונה כיוונתי שעון מעורר ל5 בבוקר. אני מתחיל לעבוד ב7, ואני אוהב לקום ברגוע עם קפה סיגריה מקלחת ושאר הפינוקים,

לעיתים הייתי קם ב5 מהשעון הראשון, ולעיתים הייתי מושך עוד כמה נודניקים של שעונים נוספים, 10, 20, חצי שעה,

לא צדיק,

אבל מתישהו, זה כבר נהיה לי ממש קל להתעורר ב5. מה זה קל? יקיצה טבעית. הייתי מתעורר לפני שהשעון הראשון צלצל.


אז החלטתי לקום ב4

וכך עשיתי,

השעונים עברו שעה אחורה, והמשיכות של הנודניקים נהיו ארוכות יותר. לעיתים הייתי מצליח להתעורר ב4, לרוב הצלחתי להתעורר לפני 4:20, אך בימים אלה, המשיכות של הנודניק לא קיימות. איני שומע את הנודניק. אני ממשיך לישון, עד, איכשהו, באמת באורח נס, עד הדקה האחרונה שאני יכול להתעורר בה על מנת לא לאחר, שזה בערך מתישהו עד 6 בבוקר,

שאז אני ישירות מרתיח מים מצחצח מגלגל, קפה סיגריה צא לדרך,


אולי זה הקור אולי זה החורף,

זה יסתדר. אינשאללה


בני זוג מבוגרים יושבים לכוס תה בבית אלגנטי
Rich time

איזהו העשיר

משברים משפרים אותנו. ועברתי כמה כאלה במרוצת חיי, ואולי זה עניין המרוץ שהייתי שותף לו שהובילו למשברים,

אין לדעת,

ככל שמתעוררים יותר מבינים יותר לשלוט ברגעי המשברים,

לומדים ללמוד מהמשבר, לומדים מה עלינו לשנות בחיים שלנו על מנת לצלוח את המשבר, על מנת להפיק טוב מן המשבר.

ואולי עניין ההתעוררות המוקדמת בבוקר גורמת לאיזון,

איני מרגיש במרוץ יותר. טוב לי בחיי היכן שאני חי, מתפרנס,

הקימה המוקדמת בבוקר גרמה לי להעריך כל דקת אור שהשמש מעניקה לנו, וכל טיפת שקט שהלילה מביא,

בשכונת השיכונים שלי, אני וכלבתי, העבודה המספקת במרחק 20 דק' רכיבה על אופניים, וכך אני חי לי ברוגע ושלווה, משתדל לחזור לפני 16:00 הביתה, להיות עם הכלבה, לעבוד על החצר, לקרוא ספר, לצפות במסכים, לחיות כמו שאר הנשמות שחיות סביבי,


ולא הייתי שם לפני כן,

כבר כמה שנים שאני יודע על שעות הקסם של לפנות בוקר, אך לרוב הייתי מגיע אליהן מהכיוון ההפוך והופך את 7 בבוקר ללילה החדש,

בין אם זה משמרות לילה, או סתם עבודת ערב, הייתי נשאר ער עד 3-4-5-6 ללא סיבה מוצדקת לעין,


תודה על מה שלמדתי בחיי על גופי ונפשי,

כל השנים של "החופש" הביאו בי את ההכרה שהכל אפשרי,


כך יצא

כותב שורות אלה קורא לאתרו "הבית ליזמות ישראלית" אך כותב על הDayJob והסיפוק שהוא מביא לו במקום לכתוב מאמרים על איך ליצור מיזמים משגשגים. אבסורד? אולי

הרי מה זה יזם? כל אחד ואחד יכול לקרוא לעצמו יזם, כל מה שהוא צריך זו איזושהי יוזמה לעמוד מאחוריה,

האמת,

בתקופת המרוץ,

בשעות הקטנות,

הראש חשב זה כפול זה כפול זה וואי וואי כמה כסף אפשר להכניס,

ואז כשגיליתי את האינטרנט קצת יותר לעומק, זה כבר טירוף אחר, ההצלחה היא במרחק כמה קליקים,

האתר הזה נוצר על מנת לרכז כמה יוזמות שפתחתי באופן בלתי מקצועי בעליל, תערובת תבלינים בריאה שרקחתי, הובלות קטנות, שליחויות קטנות, מכירת עלי גת,

זו הייתה תקופה שכל פעם נכנסתי למוד ליוזמה אחרת,

כסף, דרך אגב, רק יצא ממני ולא נכנס,


יום בהיר אחד, יותר נכון לומר, ליל שישי מואר אחד, אחרי תקופה ארוכה שלא התעסקתי עם האתר הזה, נכנסתי לראות מה שלומנו באתר, ולהפתעתי גיליתי שהאתר שלי מופיע גבוה בתוצאות חיפוש של גוגל בביטויים חזקים בתחום הביטקוין. מפה לשם, הרווחתי עמלות יפות, עבורי, על שיווק הארנק הדיגיטלי הבאמת מעולה הזה.


האסימון נפל לי כמה חודשים לאחר מכן, לאחר איזשהו דין ודברים ביני לבין העולם,

העולם זקוק לי,

לבלבולי מוח שלי פה,

טוב, לא סגור אם העולם "זקוק" לי, אולי יותר זה העולם רוצה אותי, בבלבולי מוח שלי פה,

לי זה טוב, ואני מאמין שאם לי זה טוב אז גם לעולם זה טוב.

הרי בעידן החדש הזה מה אני יכול להציע לעולם מלבד ההבנה והמילים שלי?

השותפות שלי עם העולם החדש מתחילה לרקום עור וגידים, או שאולי היא כבר נרקמה עם השנים ללא ידיעתי,

איננו יכולים לברוח מהמציאות, בעולם חושפני שבו כל פקיד וכל רובוט יודע עלייך מא' ועד ת' ואף יותר, קל להרגיש חוסר אונים קפקאי, הדרך לעלות על דרך המלך היא להגיד FUCK IT ולהמשיך הלאה, אם כבר יודעים הכל, שתפו את הגרסה שלכם


אז אני סבור שככה קיים ככה צריך,

להחזיק את האתר עולה כמה מאות שקלים בשנה, לפחות כרגע, העמלות מקישורים אמורים להספיק על מנת להחזיק את האתר עומד על שני רגליים ועודף, והמלל שלי שמופץ, כך לרשות הכלל, שהרי דבר לא שלנו,

אז לא עולה לי כסף להחזיק את האתר למעשה, כל זמן כמובן שיש עמלות,

העולם אומר לי, דבר אליי,

אז אדבר אליו,

אשתף אותו, אתכם, בהבנה שלי, על דפי האתר הזה, ככה, אשתדל בעשור הקרוב, בשאיפה שעוד עשור אראה את השינויים הטובים מתקיימים אינשאללה


בחור צעיר עם חולצה שרשום עליה אהבה זו אהבה
בלבלות

והראש שלי קצת מבולבל בימים אלו, בשבועות האחרונים,

יש צעירה ממני בעשור שנכנסה לי לרוח,

היא צעירה ממני ב8 שנים ואני לידה מרגיש צעיר ממנה ב20 שנה, ילד מאוהב,

בשנים האחרונות היחסים בינו לבינה אצלי נהיו די פשוטים לאחר שנים של מרדפים חסרי תועלת,

הבנתי איזה סוד של החיים, אתמצת לכם אותו כאן ועכשיו: אם אתם נמשכים למישהי, סביר שאותה מישהי נמשכת אליכם. פועל בכיוון ההפוך כמובן, אישה לגבר,

כמובן, ההיגיון הבריא צריך להיות מופעל תמיד, לא כל חיוך של בחורה מושכת אומר שהיא רוצה לקחת אותך למיטה, לעתים, כן, עם הזמן לומדים מתי זה לגיטימי ומתי לא.

אז אותה צעירה,

מבלבלת אותי

כל כך חכמה,

אני נהנה להרגיש לידה ילד, חסר בינה

הפרא שבי רוצה לדאוג לה למחסה בגשם ביערות והיא בתמורה תדאג שלא אמות מטמטום,

ההיגיון הבריא שלי מתמעט לצידה, וזה טוב לי, וזה טיפל'ה תוקע את חיי בשבועות האחרונים. אך מה רע? אני מאוהב


הכוח של אהבה

רק מלאהוב אותה מרחוק התחזקתי, חוזקתי,

"אין תרופה לנפש מלבד האהבה.." עין במר בוכה - שרק וצוקוש

ואמת כך הדבר.

ואני אופטימי, כהרגלי בקודש,

החיים שלי קיבלו כיוון חדש, וזה לא רע, כי הכיוון הוא כיוון טוב, אם כבר להיות במרוץ בחיים אז שיהיה מרוץ למשהו טוב.

אם כי, אין מרוץ. אין מרוץ כי אין מתחרים. וזה לא שאין סביבה 3-4 מחזרים תמידיים, אני ללא מתחרים, כי אין לי באמת מה להפסיד. אז אני לא משתתף במרוץ. בין אם נהיה יחדיו ובין אם לא, היא כבר עשתה לי טוב בחיים


לקחתי את האנרגיה מהאהבה אליה וחפרתי בחצר נחל עם ירידה לבריכה, בניתי סוכה,

החלטתי לקחת את החצר לכיוון של גן בשאיפה לגן עדן,

חפירת נחל או נהר בחצר אחורית של בית
שואף לגן עדן

ככה החיים, אין צורך להיאבק בשיניים, צריך להניח לדברים להתרחש ודברים גדולים יתרחשו בחיים שלכם, דברים טובים מגיעים כשמחכים בסבלנות. החיפזון הוא שלילי מעיקרו. אם כי אין שלילי בעולם וכל דבר שמתרחש הוא לטובה, אולי יהיה נכון יותר לומר שהתוצאות של החיפזון יהיו פחות חיוביות מתוצאות של המתנה לזמן נכון


ועד כאן גבירותיי, רבותיי, עד הפעם הבאה