• הבית ליזמות ישראלית

חזון המזרח התיכון

עודכן ב: אפר 20

אילולא


באיחוד האירופי, אדם מבלגיה יכול לקום בבוקר לתפוס את קו 5 מתחת לבית ב6:40 כדי להספיק לרכבת שיוצאת ב7:05 לצרפת. שם הוא עובד עד 15:30 ועושה את הדרך ההפוכה חזרה לבלגיה.

הגבול בין ארצות הברית למקסיקו פתוח, יחסית, סחורות עוברות, תיירים עוברים ושבים, הערים המקסיקניות הצמודות לגבול פורחות, והכל זורם בטבעיות יחסית.

דמיינו את זה כאן,


בעיות יש בכל מקום

אבל וואלה יש בעיות שיותר קל לחיות איתם, אני מעדיף אותם.

הרצון של האדם לנוע להתרחב זה מה שקידם את האנושות. את הבריאה

הזכות שהייתה לאנשים הקדמונים ללכת ברגל לאן שרק ירצו בלי להיתקע מול גבול מלבד האוקיינוסים מעוררת קנאה. איזה עולם

מציאות

יש ממשלות, יש מדינות

כולנו רקמה אנושית אחת פחות מעניין


דמיינו התנחלויות שמסירות את הגדרות, ויהודי שגר באריאל תופס את הרכבת בבוקר לעמאן מידי יום ביומו על מנת להגיע לעבודה.

ודמיינו רכבות נוסעים יומיות מסבידור - מרכז לאמירויות, לעיראק, אפנטז עוד יותר ואראה גם רכבות לדמשק ולטורקיה

דמיינו

רכב ירוק נוסע בכביש של 60 קמש
בדרך לחתונה עוצרים בטריפולי

אני מאמין

אני מאמין במחזוריות החומר

הגענו מן האדמה ונשוב אל האדמה.

וההיסטוריה חוזרת על עצמה, סיסטמתית. אנחנו נמצאים בה 100 שנים במקרה הטוב, אורחים בין התקופות, כמו תיירים, לא מבינים ולא רוצים להבין

מכרו לנו סיפור

הצד השני

מסוכן, אלים

תרבות ברברית, אכזרית, אין ערך לחיי אדם

והצד השני?

הוא ידע לתרום לסיפור הזה את חלקו

פוצץ אוטובוסים, שחט משפחות, חטף עינה ומה לא,


נו

הסיפור אמיתי?

הוא אמיתי כי אנשים מתו. כי משפחות שילמו בחייהם, בחיי משפחותיהם, בנפש בגוף,

הכל אמת.

הכל אמת כמו שהנאצים הובילו אותנו למשרפות, והנכדים של הדור הנורא הזה שמו הכל מאחוריהם,


שיחות על שלום


מי היה מאמין,

7 שנים אחרי צוק איתן,

מפלגה בישראל מקורבת לחמאס הופכת ללשון מאזניים,

בעד, נגד, הימנעות – סמנטיקה

וזה טבעי

וזה בריא

דמיינו

מדינת חמאס בעזה

לא רוצים מלחמה

לא רוצים אדמה, לא רוצחים נשמות

הגבול פתוח

יהודה מבית שאן תופס רכבת לרפיח, חנין עושה את הדרך ההפוכה לעבודה בשדרות,

אבי מבאר שבע מנהל משמרת בקזינו ביריחו, רותי ממעלה אדומים מנהלת מלון הילטון בית לחם,

העסקים פורחים, השמיים בהירים, השמש מחייכת בין העננים,

למה זה לא ככה כבר?

שתי אצבעות מושטות לשמיים בסימן של שלום
Peace man

מדינת ניסוי


שני הגושים איבדו יותר מדי אנרגיה אחרי שתי מלחמות עולם

לא נשארו גברים להקריב

להקריב כדי להעצים,

עשו הפסקה,


מב"ם – המערכה בין המלחמות


כל גוש ממשיך להתעצם לסבב שלישי, בניסיון למנוע אותה, אני מקווה.

למרות שעל פניו, אקדח שמופיע במערכה הראשונה, שלא נדע.

אז כל גוש צריך להתפתח. היו צריכים לשמר את הכוח הקיים, לשפר אותו, להתאמן

אז הקימו בסיסים,

במזרח התיכון, באפריקה,

כל מקום שערך החיים עבורם שווה פחות, היה מקום טוב לאימונים

מיטב החידושים הטכנולוגיים בתעשיית הנשקים, הכל כאן

כל טיל נמדד פה, כל מל"ט נבחן פה

שיסו פה עדות שחיו בשלום אלפי שנים אחד עם השני,

בחנו גבולות,


ואולי עשו ניסוי,

ואולי זה תלוי בנו


יש מאבק תמידי בין צמיחה טבעית לאסון טוטאלי

הכל יכול להסתיים ברגע, במן טראגיות לא מובנת.

וכאן זה תמיד היה בפעימות, עד שנשבר איזשהו מחסום שקיבע אותנו כאן,

מלחמות על גבי מלחמות מקום המדינה,

ואיזה אגדות, ואיזו היסטוריה,

וכל מלחמה היינו פסע מלהגיע למצולות, אך הניסוי הצליח,

כסף זר, נשק זר, משני הגושים,

מה לא קיבלנו, מה לא ניסינו, והנה כי כן נסקה לה מדינה.


וואלה הצליח. עכשיו שחררו אותנו

אדם מחזיק בזוקה
ניסוי כלים אוניברסלי

איך לגרום לזה לקרות


אלוהים

אני לא רוצה להיכנס לאף אדם לאלוהים שלו, אבל אני די בטוח שאף אלוהים לא היה רוצה להרוג ולהיהרג עבורו. או עבור אדמה, על מהות, אידיאולוגיה, או כל סיבה אחרת מלבד מוות טבעי בשינה ב120

כל הפרשנים מסביב, פרשנים

נותנים לנו רק חומר למחשבה, לחשוב על משהו אחר, לסמא את חיינו מהבלתי נמנע


אנחנו חלק מן המזרח התיכון, כמה שלא נגיד על הצד שני שהוא נוראי וחסר ערך לחיים, אנחנו פשוט צריכים להביט במראה לעיתים קרובות יותר.

הסיפור שלנו נמכר יותר טוב כאן. בינתיים.

אם נחיה פה בלי סיפורים, הכל יכול להיראות אחרת

נוכל לעשות מסעות ג'יפים למרוקו, לחזן על חופי תימן,

כל אחד ומה שעושה לו טוב

עדות המזרח התיכון יקבלו את היהודי הנודד בזרועות פתוחים,

השכנים היהודים ובני דודיהם האמידים מאירופה חוזרים לחלוק את העושר, אחרי האקזיטים והשפע , מה רע?


מאמינים


הכל מתחיל ונגמר באמונה

זה לא תלוי בנו, כמדינה, יש עוד עדות שלמות לידינו שמוכרים גם להם סיפורים,

עוד יום יבוא,

זה מתחיל בדברים הקטנים,

טיפין טיפין, ישראלים בסיני, מסעות עושר לאבו דאבי, ולאט לאט.

כולנו רקמה אנושית אחת, נולדים ואז מתים,

כמו שהרומני הסתדר עם המרוקאי, הישראלי יסתדר עם הלבנוני. צריך סבלנות


דמיינו


האיחוד המזרח תיכוני

כל חובבי האימפריות

במלחמה השלישית אולי נמקם עצמנו כגוש שלישי, עצמאי, משודרג

גוש שספג את כל הרוע של שני הגושים, ויצר לימונדה.

כסף של הנפט שמושקע במפעלים כחול לבן ירוק אדום בכל רחבי המזרח התיכון, מכוניות תוצרת ירדן, טילים למאדים תוצרת רפא"ל,

אולי נהיה מאזן האימה במניעה של המלחמה השלישית, אינשאללה,

רכב ואן קלאסי בטיול
לילות לבנים במדבריות סעודיה

אפשרי?


וואלה יש שמועות שהדור הטכנולוגי שגדל ועוד יגדל וינווט כאן את הכדור בעשורים הקרובים יהיה דור מוצלח. אני אופטימי,

Whatever jewish into you


לא כופר ברעיונות הקהילתיים שמעניקים לנו כבני אדם משמעות לחיים בין אם זה מדינה או אל. מאמין שיש מקום לכולם לחיות תחת אותה כיפת שמיים רגועה.