חיים בסרט

כולנו כאחד ניזונים מהסביבה,

דומים אחד למשנהו ושונים עד אין סוף,

ההוויה שלנו היא מה שעינינו רואות ומה שאוזנינו שומעות


ראיתי סרט לפני כמה ימים, "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות", סרט מצויר לכל המשפחה, כך על פי הנטען,

לא אספיילר יותר מדי, די ברור שהאדם נגד המכונה לפי שם הסרט, רק אומר שהתכנית הזדונית של המכונה נגד בני האדם היא לא משהו שאני סבור שמתאים לסרט לכל המשפחה, אבל אולי זה רק אני,

בגדול, אחלה סרט, ממליץ מאוד

הקול של השחקן שם הזכיר לי את סת' רוגן, וזה הזכיר לי את הסרט "מסיבת נקניקיות" מלפני כמה שנים,

ומה זה אמנות

שני סרטים, לא מציאותיים, מצויירים, שמתארים בצורה נפלאה את האורח רוח האנושי של התקופות,

בין אם זה החרדות מהעולם החדש כמו במשפחת מיטשל, או העיסוק בשבטים, באלוהים ובלא נודע במסיבת נקניקיות,

וכמובן, עצם זה שהמוצרים בסופר במסיבת נקניקיות הואנשו, זה בהכרח מעיד שאנחנו, בני האדם, המוצרים,

כמה דימויים אפשר למצוא, באמת אינסופי,


בוידאו, סצנה קורעת מצחוק ממשפחת מיטשל


אם עינינו כל היום בתוך המסך, בהכרח, שם הווייתנו, שם חיינו,

למרות שהתעוררות העכשווית מתפשטת ליותר ויותר נשמות, נשמות שמחליטות ליזום מהלך להביט יותר בשמיים או באדמה מאשר במסך,

לחדש את ההוויה,


גם הסרט "לשחרר את גאי", גם סרט מהתקופה האחרונה על אדם מן היישוב שמגלה שהוא בעצם דמות במשחק רשת,

וואלה,

זה סרט,

לחסרי האמונה,

שיאמינו,

הכל אפשרי, ואכן כך הדבר


הכל הכי חשוב ולא חשוב באותה מידה,

אין דבר יותר חשוב מרגע, אין,

וגם זה לא חשוב


גלגל של סרט של פעם
חיים בסרטים

ופה, אצלנו,

שלא נדע מה שמשדרים לעם היושב בציון,

כל מהדורות החדשות מלאות בפרסומות לא סמויות כלל וכלל,

פאנלים מלאים במומחים באמנות הדיבור על כלום,

תכניות פריים טיים חסרות ערך מוסף,


מה האלטרנטיבה

ובכן,

אינסופית,


קודם כל אפשר לבלוע את הגלולה ולהבין שאם זה מה שמשדרים זה מה שמדבר ללא מעט נשמות ומי שם אותנו לשופטים לטוב או רע,

ואפשר לצפות בפינצטה, לסנן את מה שלא בא לנו,

והכי טוב, אפשר לא לצפות בכלל, בכלום,

רק בשמיים ובאדמה וכל המרחב שביניהם, מאמין שתמצאו שם לא מעט עניין