סמכו על הרוח

בדחילו ורחימו,

סמכו על רוחכם שתיקח אתכם לאן שאתם אמורים להגיע. להיכן שאתם שואפים להגיע. או במילים נוספות, סבלנות. היו סבלניים.

בכל תחום.

אל תשכחו את היכולת המופלאה שלכם לנשום לרווחה ולהביט לשמיים ללא מחשבות מיותרות. תוקירו תודה על כל נשימה ונשימה. הנשימה יכולה לספק חיות ורגש בדיוק אם לא יותר כמו סמים. ואין לה תופעות לוואי שליליות. ואיני חד משמעי בזה. איני חד משמעי בשום דבר. אני מאמין בזה.


שמלה שמתעופפת כלפי מעלה בגלל רוח מלמטה כמו מילין מונרו
לא תמיד הרוח באה בזמן המתאים :)

והרוח יכולה להתבטא באופן פיזי לחלוטין. לעיתים אנו מרגישים אותה במשב הרוח שמגיע בדיוק ברגע המתאים או אולי הלא מתאים. הכל מחובר, האנרגיות של הבריות מחוברות, בסביבה, בקהילה, בשכונה ובעבודה - והרוח נושבת בהתאם להלך רוחה הטוב, מתמזגת עם האנרגיות של הבריות.

אנו חלק מן אותה רוח, לעיתים אנו שוכחים זאת, מנותקים מבריאתנו, סבורים שהחומר מספק עבורנו מפלט מן הרוח, אך מן הרוח אי אפשר להימלט, היא נמצאת איתנו בחיינו ותמשיך גם לאחר לכתנו.


בגדול, עד כה, בכתיבת מילים אלו אין אני יודע מה אני רוצה לומר, או שמא אולי אגיד, שאיני יודע עדיין מהי מטרת הפוסט הזה. אני רק יודע שעליי לספק לאתר 4 פוסטים בימים הקרובים, ענייני נראות כאלה ואחרים, ספק אם אכן אעשה זאת, אך אולי דווקא כן אעשה זאת. שיהיה על כל מקרה, הצהרתי, באופן לא חד משמעי.

היה לי כמה מחשבות בימים ושבועות אחרונים לפוסטים שאעלה, אך כרגע קצת נשכח ממני לגמרי איזה דברי טעם, או חסרי טעם, היה לי להצהיר. על כל מקרה, אמשיך לאלתר.


אדם עם חולצה כתומה מחזיק מברשת צבע
שנתחיל?

חשבתי ליצור פוסט על סוגי עבודות שניתן לעבוד בהם ללא השכלה ועדיין להרוויח סכומים שיכולים לכלכל משפחה בצורה מכבדת. חשבתי גם כמה השכלה היא חשובה ואם בכתיבת פוסט כזה אוכל לגרום לאדם מן היישוב להחליט לוותר על לימודים, פה אכשל. כי גם ההשכלה היא חשובה.


ואני ניסיתי הכל, ופרשתי מהכל עוד בהתחלה, מן דפוס שכזה, הרגל מגונה, להתחיל ולא לסיים. אם כי תמיד מצאתי סיבות טובות עבור עצמי לפרישה.

בניסיוני האחרון בזיכרוני ברכישת איזושהי השכלה, נרשמתי לקורס מנעולנות במכללה טכנית במרכז הארץ ששמה שמור בראשי. הקורס ערך כ20 מפגשים, נראה לי, אני אישית הגעתי לאיזה 8 או 9 או 11 איני זוכר בדיוק, עזבתי בשלב הפרקטיקה, שזה למעשה לפרק ולהרכיב צילינדרים לדלתות. השיעורים שלפני הפרקטיקה היו מעניינים, המורה היה כריזמטי ואהב לדבר על החיים, יחד עם זאת, הרגיש לי שאנחנו בעיקר טוחנים מים ובעיקר מקבלים הכוונה לספקים של ציוד לעבודה ויצרני מנעולים שמהם נקנה את המנעולים שאותם עלינו למכור לאחר מכן על מנת שנוכל לבצע את מה שאנחנו עושים בשיעורי הפרקטיקה ללא הרף.

אז בקיצור, הבנתי ששילמתי על מנת להיות מתקין של חברות מסויימות, מן דמי חבר מן המניין נקרא לזה, עוד חלק לפאזל הדינמי של הכסף.


אבל בשביל לעשות התקנות איני צריך לעשות קורס. לא במחיר ששילמתי בכל אופן. לי אישית היה מספיק לבצע התלמדות יום יומיים, שלוש, עם מנעולן גנרי, והייתי קולט את העניין.

בצעירותי היותר רבה הייתי שוליה של מתקין סורגים כמה חודשים, ללא קורס וללא הסמכה, כל לקוח הרגיש בטוח ומרוצה מאיכות הסורג הסימטרי שזה עתה התקנו בביתו. וזה אפילו יותר מסובך מאשר עבודת המנעולנות.

עוד בזמן הקורס בניתי לעצמי כבר אתר של מנעולן מוסמך, אתר מקצועי וטוב עם חומר מקצועי, מאמרים על סוגי מנעולים שונים, השוואות בין דגמים, חשיפה לדגמים שונים ועוד ועוד. אתר פגז, לא כמו האתר דרדל'ה שאתם קוראים בו כעת. אפילו הגעתי איתו נראה לי לתוצאות יפות בחיפושים אחר מנעולים ביומטריים בגוגל. אבל שוב, זכרוני מאותה תקופה אינו כתמול שלשום מה גם שלא ידעתי בזמנו לעקוב אחר כיצד מוצאים את האתר בגוגל.


מנעולן מפרק ומרכיב מנעול דלת
לשם הזה תגיעו אחרי שתוציאו אלפי שקלים על ציוד, חומרים ופרסום

אולי לא פרשתי מהקורס, אולי לקחתי את מה שהספיק לי לקחת והמשכתי משם הלאה. כשלא סיימתי את הקורס פשוט מחקתי את האתר ואיני יודע איפה הוא יותר.

בדיעבד, התברר לי, או שמא עליי לומר, התעורר לי, שיכולתי למכור את האתר, למנעולנים אחרים, מתמידים יותר ממני, כאלה שיש להם באמת תעודה. ואז חשבתי על זה, שזה בעצם המילים שלי מכל המיש מש שלמדתי מסביב שהובילו אותי לעטוף ולערוך לאתר אחד שהיה יכול להיות שווה לי כמה שקלים. אולי 500, אולי 2000, אולי 5000, לא משנה כל כך, העיקר שיש ערך.


וחשבתי מאז ליצור אתרים גנריים למקצועות שונים ולמכור למרבה במחיר, או בכלל למציע מחיר, אבל הנשמה הייתה חסרה לי בדבר שכזה. את האתר של המנעולים בניתי מכיוון שהרוח שלי רצתה לגעת בזה, חשבה שאני אותו מנעולן שהם יפנו אליו בסיום קריאת המאמר שהשוויתי בין מנעולים ביומטריים סיניים למנעולים ביומטריים תוצרת כחול לבן, אז המילים זרמו כיין במשתה המלך.


מה למדתי מכל זה


הקמתי את האתר הזה. הבאתי לו שם רחב מספיק על מנת שאוכל לחרבש פה כמעט על כל תחום שדעתי מוסחת לכיוונו, על הדרך, ועם הזמן, הסקתי שהאתר הזה אינו ברשותי. החומר, הדומיין, כל הגשמיות, אינה שלי, המילים שאני כותב הם שלי, האתר שייך לכם תאבי הטוב.


ואם כבר הגעתם הנה, זה בשבילכם