ראשוניות = מונופול? כמה מילים על מילים

בדחילו ורחימו


אין ספק שאנחנו חיים בעולם מונופולי במיוחד. פחות או יותר כולנו בכדור הזה רוכבים באותן מכוניות, רוכשים רחפנים מאותם אתרים, מגללים את הפיד על אותם מכשירי סלולר ושואבים את הבית עם אותו שואב שיש לכולם.

רוב החברות הגדולות קיימות עשורים ואף מאות שנים והיו מהראשונות, כל אחת בתחומה. אך האם אלו כולם? בוודאי שלא. תמיד מתווספות חברות ואף חברות אחרות נופלות לאיטן, גם אם מישהו עלה על גל חדשני, אין זה אומר שלא יבואו עוד ועוד גלים אחריו.

לחיצת יד מול גלובוס
כדור הארץ היה כאן לפנינו, את זה לא כדאי לשכוח

בתחום היזמות, שאיני באמת יודע כיצד להגדיר אותו ואצטרך לפתוח כרגע ויקיפדיה על מנת לרענן את זכרוני, אבל מה שאני כן מבין זה שבתחום היזמות, הכל אפשרי. רק צריך לשחרר ולפתוח את הראש. למצוא חידושים.

יש עניין גדול להיות ראשונים במשהו. בין אם זה מוצר או שירות, הראשונים נהפכים לשם הגדול. לא תמיד כמובן, בייחוד בעידן המהיר הזה, חדשות האתמול נשכחות די מהר. אך לראשונים יכול להיות יתרון קל, כמעט תמיד.

אז בעצם כיצד הופכים להיות ראשונים?

אני סבור, שזה צריך להתחיל משינוי הגישה. לא לחפש את השירות או המוצר להיות בו ראשון, אלא ליצור תחום שבו תוכלו להעיד שאתם הראשונים בתחום.


תמציאו תחומים חדשים. כל תחום שלא תעסקו בו תוכלו לפרק אותו למגוון כל כך רחב של תחומים נבדלים וחשובים יותר וחשובים פחות. רק התבוננו. תתמקצעו במשהו בצורה טובה, וכשהעבודה האוטומטית תגיע, תתמקדו בלהתבונן. לחשוב כיצד תוכלו לשפר. כיצד תוכלו להרחיב את המעגל שלכם. כיצד תוכלו להרחיב את המעגל של סביבתכם.

עיגולים בכל מיני צורות פנימיות
תפרקו, תיצרו ותרחיבו את המעגלים

כל דבר גדול התחיל כרעיון קטן


יש נטייה, אני סבור שזה רוב האנשים אם כי אין לי כלי מדידה כלשהו לדבר הזה, שרוב האנשים מסביבתכם הקרובה לאו דווקא יעודדו אתכם ברעיון-סיכון שיש לכם בקנה. במקרים שהסביבה תומכת התוצאות החיוביות גוברות.

אך רוב האנשים "הפסימיים" אינם אלא נהפכים לכאלה מן הדאגה. אין הם אלא דואגים לכם, שמא תיפלו, תפסידו וכו'. אך הדאגה העיקרית שלהם, החרדה הגדולה שלהם, נמצאת אצלהם הם. והם פשוט משליכים זאת על הסביבה.

אולי פעם בעברם הם עצמם ניסו לבנות משהו, להקים משהו, אולי פשוט נבהלו מהסיפורים מסביב, זה לא משנה. ככה הם, ואתם כל שתוכלו לעשות זה לנסות לזרוע בהם מילות הרגעה ולהמשיך בשלכם.

זה יכול להתבטא בחבר שיגיד לך שהרעיון של מכירת בורקס בשבת בצומת הוא רעיון לא טוב, או בחבר שיגיד לך שאת הבניין הזה לא כדאי לקנות. וכל זה הם אומרים לכם בלי לשמוע מה התכנון שלכם, הרעיון הגדול שלכם, הסופי, המטרה הגדולה.

שמיים מעוננים שמש מבצבצת
פעם הבאה שתרצו להתייעץ, יש עוד מקום להיעזר בו

יש עניין גדול לשמור על חיוביות. כשאדם אומר לי שהוא רוצה לפתוח משהו, ליצור משהו, הגלגלים שלי נעים מחפשים כיצד הבריה כבר תנפץ תקרות זכוכית שאיני אפילו יודע מה גובהן עדיין.

צריך לקחת כל דבר בחיוב. עדיין יש שלילי בעולם יחד עם זאת עדיף להישאר במחשבה שהכל זה לטובה. כי אכן הכל מתרחש לטובה. נרצה או לא נרצה. ואני רוצה.

גישתי היא שכל מקבלי פנינו הם מראות שלנו עצמנו. מה זו גישה? אולי אמונה. אמונתי היא שכל בא לקראתנו הוא מראה שלנו. מה שנאמר, "תאמר לי מי חברייך.." פחות או יותר על אותו עיקרון, אך בוריאציה שונה. אני מאמין שכל אדם, גם המקרי ביותר ברחוב, הוא אנחנו. חלק מאיתנו. נוכל לראות בו את עצמנו.

וביכולתנו, עם רוח טובה, להכיל נחמה ולעלות חיוך ותקווה לכל בריה שנפגוש במהלך החיים.


יש לנו יכולת לייצר את המציאות עם המילים שלנו. רוב מה שאנחנו אומרים לאחרים אלו הצהרות שמוכוונות לעצמנו. כיצד ניתן להיות יותר חיוביים בעולם? על ידי זה שנהיה יותר חיוביים כלפי עצמנו. כאשר נסתכל על עצמנו קצת בהתבוננות, בקשיים ובחוויות שהובילו אותנו לאן שאנחנו נמצאים כעת, עלינו לראות עצמנו כברי מזל. להודות על כל פרט ופרט שקרה לנו במהלך החיים שהביא אותנו להכרה ולידע שיש בנו כיום. ומכאן, למנף את זה הלאה. בהתפכחות, בהתעוררות. בהבנה שלכל דבר שקרה היה סיבה, ומכאן אתם תלמדו לקחת את השליטה על החיים שלכם.


ואיך עושים את זה? איך לוקחים שליטה על החיים של עצמנו?

באמצעות מילים. באמצעות גישה חיובית כלפי עצמנו שבהכרח תביא אותנו להיות יותר חיוביים כלפי הסביבה.

דברו לעצמכם, תגידו לעצמכם שאתם אוהבים את עצמכם, את מי שאתם, את היתרונות שאתם רואים בעצמכם, את החסרונות, תגידו תודה על מה שיש. על מי שאתם. תתרכזו בחשיבה חיובית וסלחנית כלפי עצמכם. אל תתייסרו במחשבות על עבר, מה שהיה, עבר. כל רגע ורגע זה הזדמנות למשהו חדש.

וכשעולה מחשבה לא חיובית מהעבר, תחשבו כיצד אתם לומדים מהעבר ומשפרים לעתיד. אל תדחיקו דברים ויחד עם זאת תרשו לעצמכם לשחרר באהבה ובהוקרה מחשבות לא חיוביות.


כל דבר שקורה הוא מסיבה, ולכל סיבה יש תוצאה