חיבור לעולמות עליונים

עודכן: 7 בדצמ׳ 2021



התוודעתי לרון נשר המוזיקאי לפני כשנה בערך, לפני כן שמעתי את השם שלו, בכל זאת יש לו פה ללא מעצורים, אך לא ידעתי כל כך מי הוא או מה הוא עושה.

הכרתי אותו בשיר GODהביא, וזה עורר בי מן שמחה והקלה השיר הזה. כל כך הרבה שיתופי פעולה בשיר אחד שהופך להיות שלם עם כל שיתופי הפעולה האלו. ועל הדרך, יצא לי להכיר דרכו עוד כל כך הרבה זמרים נוספים, ושירים שלא הכרתי והרוח שבקרבי חבה לו תודות.


ויש הרבה אמת במילים של המוזיקה בימינו. למרות שאמת אנחנו יכולים למצוא בכל פינה שנבחר שזו תהיה האמת שלנו. אולי נכון להגיד שאין מעצורים במילים. מ"סלח לי אבי כי חטאתי" של רביד פלוטניק, ודרך "עב"מ" של טונה ועד שרק וצוקוש הבלתי נלאים.

זה דור חדש שכותב שירים. דור עם תודעה גבוהה יותר, מחשבות עמוקות ויחד עם זה מחשבות שמפוזרות לכל עבר.

כולם בשירים מגיעים חזרה למקורות שלנו, לעצם קיומנו, לקב"ה, לכוח העליון, לאמא אדמה, לעצמנו, כל כך הרבה ביטויים נוכל לכתוב להוא שם מעלה.

פרח מוציא עלים לבנים לעבר השמיים
מילים מנצנצות לכוחות עליונים

וחיבור לעולמות עליונים אני חושב שזו המטרה העיקרית למוזיקה. כמו תפילה, כמו מדיטציה, כמו להוציא את הנשמה בספורט, המוזיקה גורמת לנו את אותן תחושות רוממות, התעוררות, חיבור והזדהות לאנשים, ליקום, לעצמנו.


אז אחזור לרון נשר,

הבחור המוכשר יודע לאסוף זמרים ממגוון רחב, לתת חופש ביטוי לכל אחד ולייצר עיבודים חדשים לשירים קיימים ושירים חדשים. וכל שיר להיט. טוב אולי לא תמיד להיט בהכנסה, אך להיט לאוזני המאזינים.

רון נשר עלה על הפטנט של החיים לפני כמה שנים. שיתוף פעולה. רווחים הדדיים. זה מתכון מנצח להצלחה בכל תחום. מתי שנופל לנו האסימון שאנחנו, האנשים החכמים והצודקים ביותר בעינינו הצרה, לא מושלמים לבד, המצב בחיים משתפר. הכל תלוי בעצמנו, בעצמנו שנדע לשתף פעולה עם אחרים.

מכל בריה ובריה אנחנו יכולים ללמוד, מהילד ומהכלב, מהצמח ומהדג, כל אחד יכול ללמד אותנו משהו חדש שלא ידענו, לא משנה בני כמה אנחנו. הכל תלוי בכמה אנחנו מתבוננים בחיים האלו. זה נמצא בניואנסים שמלווים את החיים שלנו. תתבוננו בהם, הם נמצאים אצל כל בריה.


ילד וכלב ברצועה רצים בשדות מאחוריהם יש יער או חורשה
מרצים מנוסים באוניברסיטה של החיים

הברכה תחזור אלינו כמידת השקעתנו במצוות. ואולי גם לא. המצוות שלנו יביאו ברכה לכלל והחזרה של הברכה אלינו תגיע מהכלל כלפינו.

פעם הייתי דתי. מאמין בקב"ה, כיפה על הראש וציצית גופיה במכנס,

אולי האמונה לא אבדה לי. אולי בחרתי להאמין ממקום אחר. תמיד העדפתי את המצוות של בין אדם לחברו, עם כל הכבוד למקום. היום מצוות של אדם למקום עבורי זה היכולת, ההשתדלות בכל אופן, לחיות ירוק יותר. בין אם זה צמצום חד פעמי בבית או מחזור בקבוקים לאדניות,

והמצוות של בין אדם לחברו, אולי אין הפרדה, צריך לעשות מצוות, לחברה ולמקום.


אני חושב שהאלוהים שהיה איתי בתקופה שהייתי דתי, הוא אותו אלוהים שנמצא איתי כעת. הברכה היא אותה ברכה, הקארמה היא אותה קארמה. דבר לא השתנה והכל השתנה.

אנחנו פוגשים את אלוהים בתקופות מסויימות בחיים, בגילאים שונים, בתודעות שונות. כל פעם הוא לובש צורה שונה. הדבר היחיד שלא משתנה הוא: שיש אלוהים.


חתימה טובה ושנה של בריאות